עוסק מורשה משלם מס בשיעורים גבוהים למדי. סכומי המס המצטברים הינם רבים והמס השולי מתפס. מכיוון שכך, נחמד לדעת שעוסק מורשה זכאי גם ללא מעט החזרי מס המקלים במעט מעול המיסים. במדריך זה נבין מיהו עוסק מורשה ולאילו החזרי מס הוא זכאי.
עוסק מורשה בישראל
עוסק מורשה הוא למעשה עצמאי, העובד באחד מהמקצועות החייבים ברישום כעוסק מורשה או שסך הכנסותיו השנתיות עולות על כ-101,500 שקלים חדשים. בין המקצועות החייבים ברישום ניתן למצוא עורכי דין, רואי חשבון, סוכני ביטוח, טכנאים ועוד. על עוסק מורשה חלות מספר חובות וכן הוא זכאי למספר הטבות. אנו נעסוק בהטבות המס להן זכאי העוסק המורשה, אך חשוב לדעת שישנן השפעות נוספות מלבד הטבות המס להיותו של אדם עוסק מורשה.
הודעה חשובה - קבלו את הכסף שלכם חזרה!
שילמתם מיסים עודפים? המבצע הבא בשבילכם! כ-78% מהאזרחים זכאים ל-6,000₪ בממוצע.
ביחד עם חברת Win Tax אנחנו נדאג לכספי המיסים שלכם.
בדקו כמה כסף מגיע לכם ממס הכנסה. מלאו את שמכם המלא, מספר הטלפון ופרטי ההשתכרות שלכם וקבלו תשובה מהירה על גובה ההחזר.
הוצאות מוכרות
כדי להבין מהי הוצאה מוכרת, יש להבין כיצד בנויה שיטת המס הישראלית. בניגוד לשיטה האמריקאית המסתכלת על סך הכנסתו של אדם מכל מקור שהוא, שיטת המיסוי הישראלית הינה שיטת המקורות. מחושבות סך כל הכנסות מכל מקור שהוא ולרוב המיסוי של כל מקור נעשה בנפרד.
מקורות הכנסה
המקורות השונים מנויים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, המסדירה את רוב ענייני מס הכנסה בישראל, כולל הוראות המוסדרות בצווים ובתקנות שהותקנו מכוח הפקודה. סעיף 2(1) מחייב במס כל הכנסה שמקורה ביגיעה אישית של אדם בעסק או במשלח יד. סעיף 2(2) מוסיף מקור חדש – הכנסות ממשכורת לשכיר, טובות הנאה שניתנו לו בעבודה ועוד.
שני סעיפים קטנים אלו הינם סעיפי ההכנסה העיקריים המהווים את רוב ההכנסה החייבת של כלל הנישומים. סעיף 2(3) – בוטל. סעיף 2(4) מונה הכנסה מרווחי הון כמקור הכנסה נוסף. סעיף 2(5) מוסיף קצבאות, מלוגים ואנונה (פנסיה). סעיפים 2(6) ו2(7) מחייבים דמי שכירות במס כמקור עצמאי. סעיף 2(8) מורה על מיסוי רווחים חקלאיים וסעיף 2(9) מונה מקור אזוטרי של רווחים ממכירת זכויות בפטנט.
סעיף קטן 10 הינו סעיף סל, הידוע בשם סעיף העוללות, מאפשר למסות "השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר".
הכנסה שאינה כלולה במקורות אלו, או לחלופין הכנסה הכלולה בסעיפי הפטור שבסעיף 9, אינה חייבת במס הכנסה. הדוגמאות הנפוצות ביותר להכנסות שאינן חייבות במס הן הכנסות ממתנות שניתנו בתום לב, הכנסות ממלגות לימודים וכן הכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה. יש לציין שהפטורים הינם חריגים ורוב רובן של ההכנסות בישראל חייבות במס.
האבחנה החשובה ביותר בין סוגי ההכנסה, היא בין הכנסות הוניות להכנסות פירותיות. הכנסות הוניות הן הכנסות שנתקבלו עקב מכירת "העץ" – דהיינו מכירת נכס. הכנסות פירותיות הן הכנסות שנתקבלו כנגד מכירת "הפירות" – התנובה מהעץ.
כדי לעמוד על טיב ההבחנה, נחשוב על רווח מדמי שכירות לעומת רווח ממכירת דירה. מכירת דירה גודעת את העץ שמניב רווחים, הלא הוא הדירה ולכן מדובר ברווח הוני. רווח מדמי השכירות הינו מהתנובה שנותנת הדירה ומשכך ההכנסה היא פירותית.
ניכוי הוצאות
תכלית מס ההכנסה היא למסות רווחים ולא הכנסות. כדי שאכן כך יקרה, עוסק מורשה רשאי לנכות את הוצאותיו מסך ההכנסות ולקבל החזר מס בגין הניכוי. לא ניתן לנכות את ההוצאות כנגד כל הכנסה, אלא רק כנגד הכנסה פירותית. גם לא ניתן לנכות את ההוצאות מכל הכנסה פירותית, אלא רק בהכנסה פירותית אקטיבית, דהיינו הכנסה לפי סעיף 2(1) בלבד.
הוצאה המותרת בניכוי היא הוצאה שהוצאה לשם ייצור הכנסה. הוצאות קלאסיות לייצור הכנסה הן הוצאות שכר לעובדים, הוצאות שכירות מבנה ועלויות חומרי גלם. כל הוצאות אלו ניתנות לניכוי מלא מההכנסה החייבת וניתן לקבל בעדם החזר מס משמעותי.
לצורך הבהרת הכלל, ניעזר בדוגמה המספרית הבאה. יוסף הוא בעל חנות מכולת. נניח שההכנסה השנתית שלו עומדת על מיליון שקלים. לשם הנוחות, נניח ששיעור המס הממוצע במקרה זה הוא 50% ויוסף אכן משלם חצי מיליון ש"ח מס הכנסה.
יוסף אמנם מכניס מיליון שקלים מידי שנה, אולם הוא גם מוציא הוצאות רבות לייצור הכנסה. יוסף משלם 150,000 ₪ דמי שכירות בשנה. בנוסף, הוא משלם לעובדיו 500,000 ₪ בשנה. לספקים, יוסף משלם 200 אלף ₪ וכן עליו לשלם לעירייה 50,000 ₪ שנתיים נוספים.
אם נמסה את יוסף בחצי מיליון שקלים, בסוף השנה יוסף לא רק שלא יצא ברווח אלא שהוא יישאר עם הפסדי עתק. כדי להימנע ממצב זה, יוסף זכאי לנכות את כל הוצאותיו מההכנסה ולהפחית בכך את תשלום המס. לאור זאת, הכנסתו החייבת של יוסף היא 100,000 ₪ בלבד לפי החישוב הבא:
1,000,000 – 500,000 – 200,000 – 150,000 – 50,000 = 100,000
על 100,000 שקלים יוסף לא ישלם 50% מס, אלא 25% מס בלבד. נמצא שסך המס אותו חייב יוסף לשלם הוא לא חצי מיליון, אלא 25 אלף שקלים בלבד. זאת, הודות לניכוי ההוצאות המוכרות מבסיס ההכנסה החייבת. במקרה זה, יוסף זכאי להחזר מס בשווי 450,000 ₪.
הוצאות הוניות
כל ההוצאות שתוארו הינן הוצאות פירותיות. יוסף רשאי גם לנכות הוצאות הוניות, דהיינו רכישות ציוד לעסק דוגמת מחשבים, מקררים, מדפסות וכדומה. עם זאת, הוצאות הוניות הינן ברות ניכוי לפי פחת ולא בבת אחת. כך, אם יוסף קנה מחשב לקופה ב-3,000 שקלים הוא לא יוכל לנכות את כל 3,000 השקלים בשנת המס הראשונה, אלא הוא ינכה במשך 3 שנים אלף ש"ח בשנה.
הוצאות עסקיות, פרטיות ומעורבות
החוק מתיר לנכות אך ורק הוצאות עסקיות. המחשב שיוסף קנה הינו בר ניכוי רק אם הוא משמש אותו בעבודה בלבד. לעומת זאת, אם הוא משמש אותו לצרכים שאינם קשורים לעבודתו, ואפילו אם הוא משמש גם לעבודה וגם לצרכים פרטיים, המחשב אינו בר ניכוי כלל.
הוצאות מעורבות מסוימות, המשמשות גם בפן העסקי וגם בפן האישי, ניתנות לניכוי חלקי. דוגמה קלאסית לכך היא הוצאות כיבוד קל, הניתנות לניכוי בשיעור של 80%. גם טיסה במחלקה ראשונה לצורך פגישת עסקים היא הוצאה מעורבת. את שווי הכרטיס במחלקת עסקים ניתן לנכות כהוצאה עסקית, אך התוספת לכרטיס מחלקה ראשונה נחשב להוצאה פרטית שאינה ברת ניכוי.
החזרי מע"מ
מלבד ניכוי ההוצאות מההכנסה החייבת, ניתן לקבל זיכוי בגין המע"מ המשתלם עבור רכוש לעסק. אם עוסק מורשה רכש, למשל, ציוד משרדי בשווי 117 ₪, הוא יהא זכאי לזיכוי מס בגובה המע"מ – 17 שקלים חדשים.
התחום האפור
ההבחנה בין הוצאות פרטיות להוצאות עסקיות נשמעת פשוטה בתיאוריה, אך מסובכת מאוד בפרקטיקה. רואה חשבון טוב יוכל לנצל עמימות זו כדי לסווג הוצאות רבות כהוצאות עסקיות בייצור הכנסה ובכך להגדיל את החזר המס באלפי שקלים.
סוף דבר
הודות לשיטת המס הישראלית הממסה רווחים ולא הכנסות, עוסק מורשה רשאי לנכות הוצאות עסקיות שהוציא בייצור הכנסה. בנוסף, העוסק המורשה זכאי להחזרי מע"מ בגין רכישת ציוד לשם ייצור הכנסה. קראו את המדריך, עמד על זכויותיכם, וחסכו אלפי שקלים בשנה. בהצלחה!
