חוק מס מעסיקים

החל משנת 1975 הוטל במדינת ישראל חוק מס מעסיקים אשר חל על כלל המעסיקים הפועלים בישראל. המס חושב על פי גובה המשכורת אשר שילמו המעסיקים לעובדיהם. לאורך השנים חלו שינויים רבים בחוקי המס אשר החריגו מעסיקים מתעשיות שונות ושינו את אחוזי המס המוטלים והתנאים בהם הוא הוטל.

בסופו של דבר, בשנת 2008 ובעקבות חוק ההסדרים, בוטל המס באופן מוחלט. אז מה היה מס מעסיקים ואיך זה עבד? על כך בכתבה הבאה.

 

הודעה חשובה - קבלו את הכסף שלכם חזרה!

שילמתם מיסים עודפים? המבצע הבא בשבילכם! כ-78% מהאזרחים זכאים ל-6,000₪ בממוצע.
ביחד עם חברת מגוון אסטרטגיה פיננסית אנחנו נדאג לכספי המיסים שלכם.
בדקו האם אתם זכאים במחשבון החזרי המס >>>

בדקו כמה כסף מגיע לכם ממס הכנסה. מלאו את שמכם המלא, מספר הטלפון ופרטי ההשתכרות שלכם וקבלו תשובה מהירה על גובה ההחזר.

תחילת ימיו של חוק מס מעסיקים

ראשית ימיו של חוק מס מעסיקים היו בהצעה אשר הוגשה לכנסת על ידי ועדת חיים גבתי. מטרת הועדה הייתה למצוא מקורות הכנסה נוספים עבור תקציב המדינה ואחת ההצעות אשר עלו בה הייתה גביה של מס מעסיקים. בתחילה זכתה ההצעה להתנגדות מצד הממשלה בשל האפשרות שגבית מס כזה תפגע בייצוא וכן תוביל לעליית מחירים בארץ.

בשנת 1975 השתנתה דעת הממשלה והוחלט לגבות מס מעסיקים בשיעור של 7.5 אחוזים. בוועדת הכספים של הכנסת הוחלט לשנות את שיעור המס ל-4 אחוזים בלבד וכן לאפשר לשר האוצר לבצע החרגות ושינויים במקרים בהם המס עשוי לפגוע בענפים שונים.

הטענה העיקרית אשר הובילה לאישור החוק הייתה כי חוק מס מעסיקים מהווה בעצם שלב ביניים עד לקביעה של מס ערך מוסף. הרעיון הוא שכיוון שמס ערך מוסף גם ככה חל ברובו בעיקר על המעסיק, נקודת פתיחה טובה עבורו תהיה החלת מס מעסיק ולאחר מכן הרחבתו לכדי מס ערך מוסף כולל.

עם זאת, זמן לא רב לאחר החלת מס מעסיקים, הוחל בישראל גם מס ערך מוסף וזאת ללא ביטולו של חוק מס מעסיקים. הטיעון בשלב הזה היה כי תקציב המדינה יפגע מביטולו של מס המעסיקים. בנוסף, בשנת 1980 הועלה שיעור מס המעסיקים ל-7 אחוזים אך במקביל לכך נקבעו חריגים רבים.

 

ההחרגות השונות בחוק מס המעסיקים

בחמש שנותיו הראשונות של חוק מס מעסיקים היה מדובר בחוק פשוט ללא החרגות אשר חל באופן כולל על כלל המעסיקים בישראל. עם זאת, החל מ-1980 נוספו לחוק החרגות רבות לאורך השנים אשר הפכו אותו למורכב ומסורבל. ההחרגות הראשונות אשר נקבעו בשנת 80 היו עבור מעסיקים אשר פועלים בענפי התעשיה, מלונאות, חקלאות, בניה למגורים וייצוא.

המטרה בהחרגות אלו הייתה לאפשר לענפים הנ״ל, אשר נחשבו למנועים חשובים בכלכלה הישראלית להוריד את עלויות התפעול ולאפשר להם לצמוח. במקביל עלה שיעור המס עבור שאר הענפים במטרה לשמור על גובה ההכנסות מהמס עבור תקציב המדינה.

כמו כן, מלבד הפטורים אשר ניתנו לענפים שונים, הוחלו בחוק גם החרגות ופטורים עבור אוכלוסיות שונות אשר העיקריות בהם היו אוכלוסיות בקו העימות הדרומי וכן תושבי אילת עליהם חלו החרגות נוספות בתחום המס. בשנת 1992 חל שינוי משמעותי נוסף בחוק מס מעסיקים אשר הוביל לביטול המס עבור כלל המגזר העסקי. על כן, נוצר מצב בו חוק מס מעסיקים חל רק על מלכ״רים – כלומר רק על מוסדות ציבוריים ומוסדות מטעם המדינה.

עם זאת, כיוון שהמדינה עצמה פטורה מתשלום המס המוסדות היחידים שנותרו חייבים במס מעסיקים הם מוסדות שדין כדין המדינה כמו בנק ישראל או המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, כיוון שהמס חל רק עבור רכיב השכר אשר נחשב להכנסת עבודה, מעסיקים רבים בחרו להעביר חלק מהשכר לרכיבים אחרים הפטורים מהמס כמו החזקת טלפון או רכב על מנת לצמצם את גובה המס המשולם.

חוק מס מעסיקים
חוק מס מעסיקים

רכיבי שכר הפטורים ממס מעסיקים

כפי שצוין, מלבד ההחרגות השונות עבור ענפי תעשיה שונים, נקבעו בחוק מס המעסיקים גם החרגות עבור רכיבים שונים בשכר המשולם לעובדים. החרגות אלו נועדו ליצור קשר מובהק בין גובה המס לגובה ההכנסה של העובד בעקבות עבודה אך בפועל הובילו לעיוותים רבים באופן תשלום השכר על ידי מעסיקים אשר חויבו במס מעסיקים לאורך השנים. אלו הם רכיבי השכר אשר היו פטורים ממס מעסיקים:

  • כל תשלום שאינו נחשב הכנסת עבודה כמו אש״ל עד לגובה תקרה עבור פטור ממס.
  • תשלום בעבור החזקת טלפון
  • תשלום בעבור החזקת רכב.
  • שווי שימוש ברכב עבודה צמוד.
  • שווי הנחה מריבית.
  • תשלום פיצויי פרישה, כולל החלק החייב במס הכנסה.
  • תשלום קצבת פנסיה.
  • תגמולים על שירות מילואים אשר ניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי.

 

אופן גביית מס מעסיקים

על פי החוק, מס המעסיקים מוטל כלשונו על המעסיקים עצמם. עם זאת, כיוון שהמס הינו חלק מתקציב השכר של העובדים, בסופו של דבר גולגל המס אל העובדים עצמם ופגע בשכרם במסגרת העבודה. בתחילת ימי של המס גובהו אכן היה 4 אחוז מרכיב העבודה של השכר והוא חל על כלל המעסיקים במשק. בהמשך עלה גובה המס ל-7 אחוזים בעת החרגת הענפים הראשונים אך מאוחר יותר שב גובה המס לשיעורו המקורי – 4 אחוזים.

 

ביטול חוק מס מעסיקים

בסופו של דבר, בשנת 2008 במסגרת חוק ההסדרים אשר חוקק באותה שנה, קבעה הממשלה את ביטולו הסופי והמוחלט של חוק מס מעסיקים. הביטול הוביל בין היתר לקיצוץ תקציבי ממשלה אשר הועברו לעמותות שונות המתוקצבות על ידי המדינה אשר נועדו לסיוע לאותן עמותות לעמוד בתשלומי מס המעסיקים.

ביטולו של החוק נחשב על ידי רבים כהחלטה נכונה אשר היטיבה הן עם העסקים עליהם חל החוק והן עם פעילות הממשלה והמגזר הציבורי אשר בימיו האחרונים של החוק בעצם הוציאה כספים רבים על מנת לאפשר לארגונים ציבוריים שונים לעמוד באותם תשלומי מס.

החיסכון העיקרי עבור הממשלה היה בצמצום בירוקרטיה אשר הייתה כרוכה במימון החוק ובגבייתו אך מבחינת הארגונים הציבוריים ביטול החוק לא הוביל לשינוי מהותי שכן במסגרת ביטולו גם צומצם תקציבם.

אהבתם את המאמר? שתפו ברשתות החברתיות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מה היה לנו עד עכשיו?
סיבות לקבלת החזר מס
מידע נוסף
נגן וידאו
בדיקת זכאות להחזר מס
דקות
שניות