מתי חלה התיישנות בדיני המס?

התיישנות בדיני המסדיני המס בישראל הינם מערכת חוקית של הסדרים, חוקים ותקנות, שמטרתן להסדיר את הפעילות הכלכלית של האוכלוסייה והגופים הפועלים בה.

החוקים קובעים את דרכי החישוב והכללים השונים המשתנים בהתאם לנסיבות השונות ועל כן בדרך כלל מערכת דינים זו נחשבת למורכבת ומסועפת יותר מתחומים אחרים בעולם המשפטי.

החוקים העיקריים המסדירים את פעילות דיני המס הינם פקודת מס ההכנסה, חוק מס ערך מוסף וכן חוק ביטוח בריאות ממלכתית.

מהי התיישנות?

ההתיישנות הינו תת מינוח בעולם המשפטי המתאר מצב בו. למרות קיומה התיאורטי של אפשרות תביעה, היא תידחה באופן מקדמי על הסף מכיוון שעבר הזמן הקבוע בחוק לשם הגשת אותה תביעה.

שיעור ההתיישנות משתנה מתחום לתחום בעולם המשפטי, בהתאם לתמורות הזמן ולרציונלים והמטרות אותן מנסה המחוקק לקדם.

למרות קיומו של חוק כללי הנקרא חוק ההתיישנות, חוקים רבים מסדירים את אלמנט ההתיישנות באופן ספציפי לסוג התחום בו החוק המסוים עוסק.

התיישנות בחוקי המס בישראל

למעשה, ניתן לראות כי על פי חוסר החקיקה של נושא זה בפקודת מס הכנסה, ייתכן כי הזכות לענייני המס תתיישן לאחר 7 שנים.

כמו כן גם במקרים בהם רשות מס הכנסה פתחה בהליכי גבייה על פי עילה מוצדקת לטענתם, לאחר שבע שנים שלא ננקטו צעדי גבייה ייתכן כי סמכותה של רשות המיסים תפקע מלגבות את החוב לאור כללי ההתיישנות הקבועים בחוק.

עקב אי הבהירות בנשוא זה, במקרים בהם רשות המס תנקוט רק צעדי גבייה בסיסיים לאחר שבע שנים מיום קבלת ההודעה על החוב, וללא שום ביצוע או נקיטה של פעולה נוספת, ניתן יהיה (וכך הוכח גם על פי הפסיקה בנושא זה בבתי המשפט) כי ניתן יהיה להעלות טענת התיישנות אשר תמנע מרשות המיסים לגבות את החוב עקב השנים שחלפו.

לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה פרסם שורה של הנחיות בכל הנוגע להתיישנות בדיני המס ולבקשות לתיקוני שומה שונים.

בהנחיות אלו נקבע כי המועד שממנו מתחילים לספור את תקופת השיהוי הוא המועד שבו רשאית רשות המיסים לפתוח בהליכי גבייה וזה בעצם המועד שבו ניתן לומר שיש למעשה לחייב חוב בפיגור.

במקרה שלנו בו מדובר בחוב מס – הכוונה היא למועד שבו מוצו הליכי ההשגה או הערעור הקבועים בחוק המס הספציפי, או במקרים ואין חוק ספציפי כזה – במקרים בהם החוב הפך לסופי.

היחס בין חוק ההתיישנות לחוקי מיסוי אחרים

לא אחת, מתעוררות בעיות בחלוקת המיסוי בהתנגשות של טענות התיישנות כלליות מול הסדרים ספציפיים הנמצאים בחוק.

סיטואציה זו יכולה לקרות בדרך כלל בתקופות המספריות הנמצאות בתוך חוק מיסוי מקרקעין לעניין התקופה המוגבלת שבה ניתן לבצע תיקוני שומה.

כלומר במקרים בהם השכיר נועץ עם יועץ מס או החליט מסיבות כאלו ואחרות לבצע הליך של תיקון שומה, יחולו עליו חוקי התיישנות המיסוי הנוגעים לחוק מיסוי מקרקעין.

אך חשוב מאוד לציין כי בפסיקה נקבע כי אין זה אומר שחוקי מרוץ ההתיישנות נעלמים לגמרי לענייני חישובי מס מקרקעין. רק במקרים בו מופיע הסדר מפורש בחוק הספציפי – הוא יגבר על פני החוק הכללי.

אך במקרים בהם לא מופיע הסדר פוזיטיבי לשיעורי הזמן במיסוי כלשהו – החוק הכללי יגבר כל עוד לא נחקק אחרת.

הליכי ההתיישנות במשפט הכללי משפיעים גם על הליכי המיסוי וההתיישנות החלה עליהם. מומלץ לשכיר אשר ייתכן כי טענת ההתיישנות להליכי גביית חובות המס רלוונטיים בנסיבותיו, להתייעץ יחד עם גורמים מנוסים אשר בקיאים בניואנסים השונים ובתחולות חוק ההתיישנות לעניין כל תחום מיסוי.

מתי חלה התיישנות בדיני המס?
Sending
User Rating 3 (2 votes)
סגירת תפריט