מדריך לעובדים בתקופת משבר הקורונה

משבר הקורונה הוביל לשינויים רבים באורח החיים בישראל ובעולם כולו. בין השאר, מקומות העבודה ואלה העובדים בהם נדרשים לבצע התאמות והסתגלויות לתנאי עבודה אחרים וחדשים, וכן לעמוד בתקנות וכללים שונים אשר הממשלה מציבה בהתאם למצב התחלואה.

על כן, הכנו עבורכם מדריך לעובדים בתקופת הקורונה, אשר מרכז את המידע המשמעותי לגבי חוקי ותנאי העבודה לאורך התקופה ואופן ההתמודדות עם מצבים שונים.

 

הודעה חשובה - קבלו את הכסף שלכם חזרה!

שילמתם מיסים עודפים? המבצע הבא בשבילכם! כ-78% מהאזרחים זכאים ל-6,000₪ בממוצע.
ביחד עם חברת אינדיגו פיננסים אנחנו נדאג לכספי המיסים שלכם.
בדקו האם אתם זכאים במחשבון החזרי המס >>>

בדקו כמה כסף מגיע לכם ממס הכנסה. מלאו את שמכם המלא, מספר הטלפון ופרטי ההשתכרות שלכם וקבלו תשובה מהירה על גובה ההחזר.

תקנות הקשורות להפעלת מקומות עבודה או יציאה מהבית

התקנה המשמעותית ביותר הנוגעת למרבית מקומות העבודה היא כמובן התקנה לגבי איסור יציאה או איסור הפעלה של מקומות עבודה. תקנה זו זוכה לשינויים תדירים מטעם הממשלה בהתאם למצב התחלואה. על כן, מומלץ להתעדכן באופן תדיר באתר משרד הבריאות לגבי סוגי מקומות העבודה שניתן להפעיל וכן התנאים המיוחדים להפעלתם כמו כמות העובדים והתנהגות העובדים והקהל במקום.

 

שעות נוספות בתקופת הקורונה

תקנה משמעותית נוספת אשר נכנסה לתוקף במהלך תקופת הקורונה היא תקנה בדבר שעות נוספות לעובדים. לאור משבר הקורונה וההשלכות הקשות שלו עבור המשק, אישר שר העבודה להעסיק עובדים בשעות נוספות בכמות גדולה מזו אשר הייתה מותרת עד כמה. ההנחיות החדשות מאפשרות למעסיקים אשר קיבלו את ההיתר המתאים להעסיק עובדים נוספים בתנאים הבאים:

  • ניתן להעסיק עובד במשך 14 שעות עבודה רצופות הכוללות את השעות הנוספות עד 8 פעמים בחודש. במקרים כאלו על העובדים לקבל הפסקה נוספת של רבע שעה לפחות בין השעה ה-12 לשעה ה-14 ביום העבודה בנוסף לשאר ההפסקות להם זכאים העובדים על פי חוק. בימים האחרים ניתן להעסיק עובדים עד ל-12 שעות ביום לכל היותר.
  • עם זאת, לא ניתן להעסיק עובדים מעל 67 שעות בשבוע, כולל השעות הנוספות.
  • כמו כן, אסור להעסיק עובד יותר מ-90 שעות נוספות בחודש.
  • במידה ומדובר על מעסיק אשר מעסיק יותר מ-20 עובדים, הוא יהיה זכאי להגדיל את מכסת השעות הנוספות רק במידה ולפחות 20 אחוז מהעובדים נעדרו בגלל סיבות שלא תלויות במעסיק והשעות הנוספות הן חיוניות על מנת להגיע לתפוקה הנדרשת במקום העבודה.
  • ההיתר המיוחד לא חל על ענפים בהם קיימים תנאים מיוחדים אחרים כמו ענף התחבורה הציבורית, ענף ההובלה, ענף ההיסעים וכן ענפי התשתיות, הבניה, העבודות הציבוריות והשיפוצים.

 

תקנות לגבי עובדים בבידוד או עובדים אשר ילדיהם נמצאים בבידוד

עוד תקנה משמעותית התקפה בעקבות משבר הקורונה היא חובת המעסיק לשלם ״דמי בידוד״ לעובד בעקבות בידוד העובד או בעקבות חובת בידוד של ילדי העובד. במקרים כאלו, מלבד תשלום דמי הבידוד לעובד, גם ינוכו ממנו ימי מחלה ממכסתו עד למקסימום של 4 ימי מחלה.

דמי הבידוד חלים על עובדים על היעדרויות אשר התרחשו לאחר ה-29 לאוקטובר 2020. היעדרויות בעקבות בידוד בתאריך מוקדם יותר נחשבות להיעדרות בשל מחלה ועל כן יזכו את העובד בתשלום דמי מחלה וכן ינוכו ממנו ימי מחלה כנדרש.

במקרים בהם הסיבה להיעדרות מהעבודה היא חובת בידוד של ילדי העובד, זכאי העובד לדמי מחלה בהתאם למכסת ימי מחלת ילד להם הוא זכאי לפי החוק. במקרים בהם לעובד לא נותרו ימי מחלה או ימי מחלת ילדי ינוכו ימי ההיעדרות משכר העובד.

בכל מקרה של היעדרות בעקבות בידוד על העובד להציג אישורים מתאימים למעסיק כגון תעודת מחלה של משרד הבריאות או אישור נוכחות במדינות מסוימות אשר החזרה מהם מחייבת בידוד.

בנוסף, חשוב לדעת כי במקרה בו עובד נדרש לבידוד אסור למעסיק לפטר אותו בשל סיבה זו (גם אם הוא הגיע למכסת ימי המחלה). כמו כן, אסור לחייב עובד המחויב בבידוד להגיע למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד.

 

תקנות לגבי עובדים אשר חלו במחלת הקורונה

במקרים של עובדים אשר נעדרו מעבודתם בעקבות מחלת הקורונה, זכאים העובדים לתשלום דמי מחלה על פי החוק בהתאם לימי המחלה שהם צברו ובהצגת אישור רפואי מתאים.

עם זאת, עובד אשר חלה בקורונה בתקופת שהותו בחופשה ללא תשלום לא זכאי לתשלום ימי מחלה בעקבות מחלה זו שכן לאורך תקופת החל״ת יחסי העבודה בין העובד למעסיק מושהים. במקרים בהם המחלה נגרמה לעובד בעקבות חשיפה לחולה במקום העבודה, קיימת אפשרות להכיר בעובד בתור נפגע בעבודה ועל כן הוא יכול להיות זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

על מנת לבדוק זכאות זו יש להגיש תביעה עבור דמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי. במקרה בו התביעה תאושר, יזכה העובד לדמי פגיעה עבור 30 יום לכול הפחות אלא אם ידווח על חזרתו לעבודה בתאריך מוקדם יותר. כמו כן, הכרה בעובד על ידי הביטוח הלאומי תוביל לכך שימי ההיעדרות מהעבודה לא ינוכו ממכסת ימי המחלה של העובד.

 

הוצאת עובדים לחופשה כפויה בעקבות משבר הקורונה

במהלך משבר הקורונה רשאי המעסיק להחליט להוציא את העובד לחופשה כפויה. עם זאת, הדבר אפשרי רק בתנאי שלעובד נותרו ימי חופשה צבורים. במקרים בהם לא נותרו לעובד ימי חופשה, המעסיק לא יכול לדרוש מהעובד לצאת לחופשה על חשבון ימים שהוא יצבור בעתיד. בכל מקרה של יציאה לחופשה כפויה על המעסיק לספק לעובד התראה מראש בזמן מתאים. במקרה בו מדובר על חופשה של שבוע או יותר על המעסיק להודיע זאת לעובד לכל הפחות שבועיים מראש.

 

הקטנת היקף משרה במהלך תקופת הקורונה

בנוסף לאפשרות להוציא עובדים לחופשה כפויה, המעסיק יכול גם לבקש לצמצם את משרת העובד או להפחית את השכר שלו על מנת לחסוך בעלויות לאורך תקופת המשבר. השינוי בתנאי ההעסקה של העובד צריך להתבצע בהסכמת העובד וכן רק במקרים בהם למעסיק ניתן היתר לכך ממשרד העבודה.

אהבתם את המאמר? שתפו ברשתות החברתיות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מה היה לנו עד עכשיו?
סיבות לקבלת החזר מס
מידע נוסף
נגן וידאו
בדיקת זכאות להחזר מס
דקות
שניות